<h1>ספר המצות לרמב"ם — עשין ל"א</h1>
<h2>דף סז.</h2>
והמצוה הל"א היא שצונו לשלח הטמאים מן המקדש והוא אמרו ית' (נשא ה') וישלחו מן המחנה כל צרוע וכל זב וכל טמא לנפש. וזה המחנה הנאמר הֵנה הוא מחנה שכינה שדומה לו לדורות העזרה כמו שבארנו בתחלת סדר טהרות (פ"א מ"ח) מפירוש המשנה. ולשון ספרי וישלחו מן המחנה אזהרה לטמאים שלא יכנסו למקדש בטומאה. וכבר נכפל הצווי הזה בלשון אחר והוא אמרו (תצא כ"ג) וכי יהיה בך איש אשר לא יהיה טהור מקרה לילה ויצא אל מחוץ למחנה. רוצה גם כן באמרו הֵנה מחוץ למחנה מחנה שכינה כמו אמרם (פסחי' ס"ח.., ספרי תצא) במצוה זו בעצמה אל מחוץ למחנה זו מחנה שכינה. ולשון מכילת' (ילקוט ומדרש הגדול מספ"ז והוב' בל"ת ע"ז) צו את בני ישראל וישלחו מן המחנה בעשה ומנין בלא תעשה אמר ולא יטמאו את מחניהם. ובספרי (שם) ויצא אל מחוץ למחנה מצות עשה.
